מאז ומעולם פורים היה החג האהוב עליי, אולי זאת בגלל השמחה המקושרת לחג הזה, שנדבקתי אליה. אולי זה בגלל שנולדתי בחודש אדר ומכאן השמחה שטבועה בי.

ארבע מצוות מקושרות לחג הפורים, ובגן מלמדים אותנו את ארבעת המ"מים כדי שנזכור מהו מה:

1. מקרא מגילה
2. משתה ושמחה
3. משלוח מנות
4. ומתנות לאביונים

מעניין לציין, שדווקא מצוות החג, שהתחבבה על כולם, ובמיוחד על הילדים היא מצוות התחפושות, שלה ולמצוות החג אין כל זכר במגילה ואף לא בדברי חז"ל.

בתור ילדה כל האספקטים של החג הזה מאירים לך באור יקרות, אתה מחכה למשמע קריאת המגילה, סיפור מעניין ומותח עם הרבה אקשן ויריות (כל המפציצים עם האקדחונים מפלסטיק) ואתה קשוב כל כולך למגילה, לבל תפסיד מחייה אחת של המן!

סעודת הפורים, בה כל המשפחה מתלכדת, דודים ובני דודים וכולם מחופשים, וגם אם עמוס השולחן וצפוף, כולם מרוצים ונרגשים. והמטעמים שגודשים את השולחן, וכרסם של האוכלים מתמלאת לה. אם שתיית היין בפורים היא "עד דלא ידע", הרי שאכילת המטעמים בחג היא עד כדי שחרור לולאה נוספת בחגורה.

ומשלוח המנות הזכור לטוב, לפני שהכול הפך למסחרה, ולעניין של שליפת הפתק ממשפחת ששון והחלפתה בפתק אחר, כך שלמעשה לא הכנת שום משלוח מנות משל עצמך, אלא רק העברת כחבילה עוברת את משלוחי המנות ממשפחה למשפחה.

לא אשכח את עוגת הז'רבו המסורתית של השכנה ההונגריה של ההורים שלי, גברת לנדרר, וכמובן את כל מיני המתיקה של משפחת סוויסה המרוקאית, ממש קיבוץ גלויות בבניין אחד.

ואתה כילד הולך כנציג המשפחתי עם משלוח המנות העמוס, בקושי סוחב אותו, וכמעט הוא מסתיר את כולך מהעין. והמקבלים מלטפים את ראשו של השליח הקטן, מחמיאים לו על תלבושתו, ואומרים לו: חכה רגע, ונכנסים לצרור מיני מגדים שונים בסלסלה מיוחדת, כדי שיחזיר להורים המשלחים.

בשנים הראשונות של חיי הנישואין, הזוגות כמו אחוזי אמוק שולחים משלוחי מנות לכל מי שהם מכירים, ובכל שנה יורד מניין משלוחי המנות ומדלדל, עד שברבות השנים, יוצאים ידי חובת המצווה בלבד – שתי מנות.

מתנות לאביונים הוא יום שבו לא משלחים את התורמים המרובים שצובאים על דלתות הבית, מדי ערב. אלא מביאים בנדיבות לכל דכפין מלוא החופן זוזים.

וכל הנתינה הזאת בין במתנות לאביונים בין במשלוחי מנות, והליכוד המשפחתי, ומקרא המגילה, והמשתה, והתחפושות הכול הכול מביא לשמחה. שמחת חג, שמחת הפורים שלי.

כך שכל שנה, על אף שאני מדי שנה ממשיכה להתבגר, ממתינה כמו ילדה קטנה, לחג הפורים. וככל שהוא מתפצל ליותר ימים, כך גדלה השמחה.

אז שיבוא כבר.. הרעשן כבר מוכן.